אם אתה מכיר אותי באופן אישי, או אם אתה עוקב מעט בסגנון כפית, תדע שאני ממש לא יכול לקבל מספיק קינוחים. יש לי כישרון לדברים מוזרים כמו עוגיות מלח וחומץ ועוגות טוסט אבוקדו, שנראות אולי בהתחלה מעט אקראיות, אבל הבנתי שהאהבה שלי לממתקים (ולאוכל בכלל) מסתכמת במקור אחד - אבא שלי. הדבר המוזר הוא שהוא אף פעם לא באמת הכין הרבה קינוחים, אבל הוא עדיין נשאר להיות אחד ההשראות הגדולות ביותר שהשאירו אותי במטבח.
צילום: חיימה וילסון
בכנות, הייתי מפונק כילד, בצורה הטובה ביותר שאפשר לקלקל כל ילד - עם אוכל. אבא שלי תמיד היה עושה מנה פיליפינית לארוחת הערב, לעתים קרובות שואלת אותי או את אחותי מה אנחנו רוצים לאכול כדי שיוכל להכין אותו באותו לילה. לפעמים הוא היה מבקש ממני לעזור לו, ואשמח לעשות דברים קטנים החל ממתן בשר ועד ערבוב סיר בזמן שהוא אוסף מרכיבים אחרים.
איך אפשר לדעת מתי לחם לא טוב
הנקודה היא שהוא תמיד המשיך להיות מעורב במה שהוא עשה, ולמרות שלא הייתי מבוגר מספיק כדי להבין מה זה כל מרכיב (או ליתר דיוק, איך מבטאים כל מרכיב), היה לי מושג מה הוא עושה באופן הוליסטי.
הוא נטה לסטות רק במנות עיקריות ובמנות ראשונות, אולם היה לי מעייף לראות אחרי זמן מה כשהכל נראה לי אותו דבר. הייתי צופה בו חותך ירקות, מבשל בשר ומשליך אותם ביחד ומגיש, אבל משום מה, עדיין הרגשתי ריק מכך בלבד. זה נהיה חוזר ומשעמם במהירות, ומעט ידעתי שאני באמת רק משתוקק למשהו מתוק לשם שינוי.
מסעדות ברובע הרצועה פיטסבורג פ
צילום: ג'ד מררו
התחלתי לראות טונות וטונות של רשת מזון בסביבות גיל 10 ( אס העוגות היה החרא שלי), ואיכשהו היו לי הכדורים לומר שאני יכול להיות טוב כמו האופים האלה. התחלתי בקטן ועשיתי דברים חמודים תוצרת בית כמו קופסת מתנה ועוגות בצורת פנדה. מנקודה זו, אבי עדיין היה מחזיק אותי במטבח בזמן שהוא בישל, אבל הייתי עסוק מדי לעשות את הדברים שלי כדי לשים לב אליו. התלהבתי ממאפים, עוגות וכל מה שהיה לחיים המתוקים להציע.
שנים חלפו, והתחלתי לעבור מאוכל מסוג סנדרה לי להתמודד בעצמי עם דברים. עברתי שלבי קינוחים רבים, כולל מקרון צרפתי שנמשך כמעט ארבע שנים. באמצעות סדרה של ניסויים, שגיאות וניסויים, התאהבתי להיות כל כך במטבח שזה באמת הפך למטרת הקריירה האולטימטיבית שלי.
כמה זמן נמשכת פעם חמאת בוטנים
צילום: ג'ד מררו
אני באמת צריך להודות לאבי על שני דברים - אחד, על שכפה אותי למטבח ושניים, על שעממתי אותי עם מנות ראשונות, מה שגרם לי לגלות תחום אחר של בישול. היית חושב שעם כל הזמן שהוא השקיע בהכנת מנות עיקריות, הייתי מגלה עניין דומה, אבל זה לא המקרה. בתחילה הוא התכוון ללמד אותי כיצד לבשל כדי שאוכל רק לשגשג ולפרנס את עצמי, אך במקום זאת, זה הפך למשהו שאני באמת לא מצליח להספיק ממנו. ועל כך, אני מודה לו.
