הבית הציבורי של השוק, הממוקם בשדרות דלמר 6655, סגר את שעריו בחודש שעבר והוחלף על ידי המיקום החדש ביותר של Social House II, מסעדה המתמחה במשקאות מלאכה ואוכל בר מסורתי כמו פיצה, המבורגרים ונאצ'וס. כִּמעַט חשוב יותר מהאוכל שלהם, עם זאת, התכונה האחרת שמפרסמת חברת Social House II: צוות מלצרים כמעט עירום לבוש רק צבע גוף ופשטידות מהמותניים ומעלה.
הוא חבר קפה הוא קרם שאינו חלבי
כפי שניתן לתאר לעצמך, הבר הטופלס לא נפתח ללא התנגדות. ימים ספורים לאחר פתיחתו קיימו פקידי העירייה פגישה לביטול רישיון המשקאות שהונפק לבית השוק הציבורי בשנת 2010, וטענו כי פג תוקפו ואינו יכול לשמש את הבית החברתי השני. עורך הדין של המסעדה טען כי רישיון המשקאות לשנת 2010 עדיין בתוקף, אולם אנשי העירייה מבקשים כעת צו סגור את הבר ולשלול את רישיון המשקאות החריפים שלה.
תמונה באדיבות www.riverfronttimes.com
הייתה התנגדות משמעותית מצד התושבים בטענה כי המסעדה החדשה מכתים את האווירה המשפחתית של הלופ. בעוד שניתן להבין את ההתלבטות של ההורים לחיות ליד בר ללא עלייה, נראה כי חיי הלילה ההיסטוריים של הלופ נשללים בדיון על פתיחת המסעדה. נראה שהורים לא נתקלו בבעיה להביא את ילדיהם לאזור שמרחק עשרה מטרים מישהו מקבל את הפטמה או הדגדגן שלהם, אז מדוע הם לא יכולים לעבור את הבית החברתי השני ואל פיץ בלי להרגיש שהם השחיתו את יְלָדִים?
התשובה, ככל הנראה, נעוצה בעובדה שהסגנון האנדרוצנטרי של הגשת המזון שלהם בבית החברתי השני מין את המוטיב התרבותי המפוזר כבר של 'צריכת' הגוף הנשי. סגנון 'בידור' מיושן זה הוא סיוט לפמיניסטיות בכל מקום, ומחמיר את המבנים החברתיים שעליהם הם נלחמים לשבור (ואז שוב, עלינו להתייחס גם לתנועה ולשיח Free The Nipple בהקשר זה). חשוב לא רק לשאול אם אנו רוצים שהממסד הזה יהיה קרוב לקמפוס שלנו, ומשקף תיאורטית את הערכים שלנו, אך גם למה נוכחותו של מפעל כזה הרגיזה את הקהילה בצורה כה חיה. לחבק או להחרים את הבית החברתי השני? זה בשבילך שתחליט.
