ביטחון הגוף שלי הלך וגבר מאוד לאחר שהפסקתי לגלח את בתי השחי

כנקבה ביליתי שנים בגילוח בתי השחי מדי כמה ימים. התביישתי בכל פעם שזה התארך יותר מארבעה ימים ואנשים היו רואים את זה. לימדו אותי להתגלח שם כי לנשים אין שיער בבית השחי - אמרו לי שזה גס ולא משהו שיש לנשים.



בקיץ הזה, בזמן שעבדתי במחנה הקיץ שלי, התחלתי לשאול מדוע אני מתגלח. באמת לא יכולתי לחשוב על סיבה טובה מדוע עלי להתגלח - אחרי הכל זה רק שיער.



אז אמרתי לחברים שלי שאני הולך לראות כמה זמן אוכל לעבור בלי לגלח את בתי השחי והרגליים. רציתי לראות איך זה להבריח את השיער ולאמץ אותו. לא חשבתי שאאריך את זה מאוד. לאחר מספר שבועות גילחתי את רגלי, אך לא את בתי השחי. ועכשיו לאחר כחודשיים אני עדיין מתחיל.



דשא, תה

טליה שער

זה הרגיש כל כך חופשי לא להתגלח כל כמה ימים. הפסקתי להתבייש בגלל שיער גופי. חיבקתי את השיער לחלוטין ובקושי שמתי לב אליו עכשיו. לפעמים אני לובש גופיות כדי להראות את זה, כי למה לעזאזל לא? זה כל כך משחרר להפליא לא להתגלח ולהראות מה הגוף שלך עושה באופן טבעי.



חברי למחנה תמכו לחלוטין בבורות השעירים שלי - כולל החבר. חזרתי הביתה מהמחנה וקיבלתי כמה סדקים מהורי ואחותי. הם לא מתעניינים בזה ומנסים להימנע מלראות את שיער בית השחי שלי. הציעו לי מכונת גילוח במספר הזדמנויות ושאלתי שאלות בנושא - אך לא נעשה שימוש בכל גילוח.

קפה, בירה, תה

טליה שער

נכנסתי לניסוי שלי, חשבתי שאני מריח הרבה יותר גרוע עכשיו כשיש לי בתי שחי שעירים. לא הבחנתי בהבדל רב אם כי אני לובש יותר מודע דאודורנט ומכבס את הבורות ביסודיות יותר מבעבר.



אני לא אוהב את המראה של בתי השחי השעירים, אבל המשמעות שמאחוריה כל כך משחררת שזה לא משנה. תמיד הייתי אדם שנאבק בביטחון הגוף ועל ידי כך צברתי כל כך הרבה ביטחון.

משהו כל כך קטן, כמו שיער בבית השחי, גרם לי לחשוב באמת איך אני לא צריך להיות אובססיבי לגבי המראה שלי ומה אנשים אחרים חושבים על המראה שלי.

דשא, אבטיח

טליה שער

כל החוויה של לתת לשיער גופי לצמוח הייתה חופשית להפליא. הפסקתי לחוש חוסר ביטחון לגבי מה שגופי עושה באופן טבעי ומה אנשים אחרים חושבים. אני אפילו לא זוכר למה הייתי עצבני כשלא גילחתי כמה ימים וחשבתי שאנשים ישימו לב. אני ממליץ לכל מי שמרגיש את הלחץ לגלח את בתי השחי להשתחרר ולהיות טבעי.

רשום פופולרי